X

מאמרים

איום ממשי כלפי המערב, או תחינה למשא ומתן? / רפי ויינברג-ליטמן, מדריך פרומונרס

צפון קוריאה, או בשמה הרשמי "הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה", בנתה לעצמה מוניטין של מדינה בעלת משטר מסוגר וקשוח בכל הנוגע למשא ומתן ודיפלומטיה. לאורך השנים, נשיאים, ראשי ממשלה ודיפלומטים בכירים אחרים ניסו, לרוב בהצלחה מוגבלת למדי, לפצח את החידה של שושלת קים. עוד מימי סיום מלחמת קוריאה, כאשר החשש העיקרי היה מפני זליגה קומוניסטית למדינות הלוויין הליברליות במזרח אסיה, הגישה שננקטה הייתה של “כבדהו וחשדהו”. עם השנים, והתקדמות הטכנולוגיה הצבאית, משקל החשד הלך ועלה.

לאחרונה, צפון קוריאה חזרה על מהלכים אשר ביססו את מעמדה המפוקפק כמדינה היחידה שפרשה מהאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני (ה-NPT). היא ביצעה, לכאורה, ניסוי בפצצת מימן. מדובר בהתקדמות בעלת משמעות כבירה למגעים עמה, שכן פצצה שכזו מסוגלת לגרום לנזק רב הרבה יותר מאשר הנשק הגרעיני ה”סטנדרטי”. כלומר, צפון קוריאה לקחה צעד משמעותי קדימה מהניסויים האחרונים שלה בלוויינים ופצצות גרעין אשר המיטו עליה סנקציות בחסות האו”ם.

נשאלת השאלה, מדוע מדינה כה מסוגרת, אשר משקיעה סכומי עתק בצבא ובמערכות הנשק שלה, ממשיכה בקו זה על פני השקעה בתשתיות, חינוך, ובאופן כללי באוכלוסיה האזרחית? ניתן, מחד, להניח שמדובר במהלכים אשר נועדו לבצר את מעמדה מול דרום קוריאה הליברלית, ולמנוע כל ניסיון לפרוץ את “קו הרוחב 38” – קו הפסקת האש מסיום המלחמה. מאידך, ייתכן ויש כאן מסר נסתר, אחר.

שליטה הקודם של צפון קוריאה, קים ג’ונג איל, צוטט במאמר דרום קוריאני לאחר פרישתה מה-NPT, כי צפון קוריאה מבצעת פיתוחים צבאיים וגורמת, כביכול, ל”פרובוקציות”, רק כדי שארה”ב תנהל עמה משא ומתן. רוצה לומר, ארה”ב לא מוכנה להתייחס אליה אלא אם כן היא תבין שמדובר באיום על האינטרסים שלה באזור. כלומר, ייתכן והניסוי האחרון בפצצת מימן, פצצה הרבה יותר הרסנית מהפצצות הקודמות, היא למעשה איתות מצוקה של צפון קוריאה כלפי המערב. אולי צפון קוריאה מסווה תחת הניסוי האחרון בקשה לדיונים בדבר סיוע לכלכלתה המוגבלת, באמצעות עסקה לפירוק עתידי מתכנית הגרעין שלה.

ואולי, פשוט מדובר בתצוגת תכלית נוספת עבור ההנהגה הצפון קוריאנית מול אזרחיה – אשר אינם חשופים לעובדה שאמצעיה הצבאיים נחותים יחסית לכלל המדינות הסובבות אותה. ייתכן ומדובר במהלך נוסף לביצור השושלת הבלתי מעורערת של “השליט העליון”.