X

מאמרים

כ"ט בנובמבר 1947 / פנינה שיפמן, מדריכת פרומונרס

אנו מכירים באו"ם כארגון שבדרך כלל ממהר לבקר את הפעולות של ישראל באופן קשוח. כמעט ולא עובר יום מבלי שהאו"ם מעביר עוד החלטה נגד מדינת ישראל, לרבות גינויים למבצעים הצבאים של המדינה, יחסה לאזרחיה, זכויות אדם, פשעי מלחמה, חקירות ואפילו דיכוי נשים. אבל השבוע חל תאריך מיוחד שמהווה חלק מההיסטוריה של ישראל, הלא היא ההחלטה של 29 לנובמבר 1947, כאשר בעצרת הכללית של האו"ם הצביעו בעד להקים ולהכיר במדינה יהודית ודמוקרטית בישראל בהחלטה מספר 181. קבלת ההחלטה הזאת נחשבת כאחד הצעדים החשובים ביותר בתולדות הציונות, ומה שהביא לסיום המנדט הבריטי והקמת מדינה יהודית עצמאית, למרות התנגדות ודחייה על ידי הסמכות הערבית וסירובה לקבל את המדינה היהודית.

תכנית החלוקה הייתה הצעה של וועדה מיוחדת של האו"ם שמטרתה היתה לחקור ולבחון אפשרות להקים את ישראל. התכנית המקורית הייתה להקים שתי מדינות, אחת יהודית ואחת ערבית, ושיהיה שטח בינלאומי הכולל את ירושלים וכפרים מסביבה. אחד התנאים של ביצוע התכנית היה הסכמה משני הצדדים. עקב דחייה של הרשות הערבית, התכנית לא יושמה במלואה. ארצות ערב כגון מצרים, סוריה, עירק וסעודיה הכריזו על הכוונה שלהם להשמיד את המדינה יהודית אפילו לפני שההחלטה הגיעה להצבעה, ולמרות זאת ההחלטה התקבלה ברוב של 33 בעד, 13 נגד ו-10 נמנעים. בין התומכים היו ארצות הברית, ברית המועצות, אוסטרליה וצרפת. למרות המתחים הבינלאומיים בין ישראל לארצות אחרות (ולאו"ם באופן כללי), חשוב שנזכור את הרגע שהם תמכו בנו.

הסכסוך הישראלי-פלשתיני, מבחינת חלקים מהקהילה הבינלאומית, התחיל מנקודה זו. מאז, הסכסוך הזה תופס המון שעות דיונים בכל מיני וועדות של האו"ם, ונכתבו עליו מאות החלטות באו"ם. הפלשתינים השקיעו המון מאמצים כדי שהקמת המדינה לא תצא לפועל, בין היתר באמצעות הפעלת לחצים דיפלומטיים באו"ם. אך למרות הכל וכנגד כל הסיכויים, ישראל ניצחה, ומאז החלטה 181, ולמרות שישראל עומדת מול אתגרים חדשים בכל יום, עדין חשוב לזכור את כוחה של הדיפלומטיה. בשנת 1949 ההחלטה כבר לא הייתה רלוונטית מכיוון שעד שישראל הגיעה להסכמה עם המדינות השכנות, תכנית החלוקה כבר לא הייתה אפשרית מבחינה ביטחונית, וכתוצאה מכך האו"ם הכיר במדינת ישראל. חשוב שנציין את היום הזה שבו הקהילה הבינלאומית הכירו במדינה יהודית, דמוקרטית ועצמאית.