X

מאמרים

האם מנשבות רוחות של שינוי בקובה? / חיים זליגמן, מדריך פרומונרס

רבים חושבים שעם תום השלטון של פידל קסטרו, ועם עלייתו של אחיו ראול לשלטון, הכל השתנה:
השגרירות האמריקאית נפתחה מחדש בעיר הבירה של קובה, הוואנה, הסחר הבינלאומי של קובה התחזק, ישנם דיבורים על שינוי מהותי באופיים של השוק והממשל, והכי חשוב – למראית עין, יש שיפור ניכר באיכות החיים.
ובכן, נתקלתי השבוע בסרטון מעניין שמשקף לעולם החיצון את המצב כיום בקובה. בהסתמך על מה שהוצג בסרטון (ובעוד כמה מקורות), אפשר לראות שבמובנים מסוימים המצב הכלכלי-חברתי לא השתפר, ו אף התדרדר: רוב השוק עדיין נשלט על ידי הממשלה, אחיות משתכרות שני דולר ליום עבודה ורופאים לא מרוויחים יותר מ-60$ לחודש, ומי שלומד מקצועות "יצרניים" כמו הנדסה נאלץ לוותר על חלומותיו ולעבוד כטבח או כנהג מונית כדי להרוויח יותר בתקווה "לסגור את החודש". בעוד שמקצועות אלו מקבלים שכר נמוך מאוד, נהגי מונית וספרים מרוויחים לפעמים 60$ ליום! כן, לעיתים נהג המונית או הספר מרוויחים ביום אחד של עבודה סכום זהה למשכורתו החודשית של הרופא. הסיבה העיקרית לכך, לטענת המתראיינים בסרטון, היא שהתחילו להפריט את התחומים האלה ולחלק רשיונות לעסקים פרטיים. בנוסף, האזרחים בקובה עדיין מקבלים את האוכל והאספקה החודשית של מוצרים ביתיים בתור קצבאות מהממשלה. ואילו את מה שהממשלה לא מחלקת, לרוב לא ניתן לקנות לבד. ולאחרונה מחלקים פחות ופחות.
שתי המסקנות שעולות מכך הן שהמצב בפועל הרבה פעמים לא זהה לנראות החיצונית, וגם כשנראה שיש שינויים שמתחוללים, עובר הרבה זמן עד שניתן לראות את השפעתם בשטח, במיוחד כשהשיפור הוא לטובה.

שווה צפייה: https://www.facebook.com/Vox/videos/449516598569281/