מוקדם יותר החודש זכה אנטוניו גוטרש (António Guterres) במינוי לתפקיד המזכיר הכללי של האו”ם בהצבעה בעצרת הכללית. זאת, לאחר שלא הובעה התנגדות במועצת הבטחון של האו”ם למינוי, מה שסלל את דרכו של גוטרש להחליף את המזכ"ל בעשור האחרון, באן קי-מון.
בישראל, נהוג לחשוב על מזכ”ל האו”ם כבעל נקודת מבט ביקורתית במיוחד כלפי מדינת ישראל ומדיניותה, אולם חשוב לזכור שהתכנים המגיעים בסופו של דבר לכותרות העיתונים ומהדורות החדשות אלו רק הביקורות הקשות מכולן, ודווקא ההצלחות והפעילויות המשותפות לישראל ומדינות העולם במסגרת האו”ם זוכות לחשיפה מועטה בתקשורת המיינסטרים. לפיכך, ניתן להניח שיש תרומה לא מועטה של התקשורת לאופן שבו נתפס באן קי-מון בישראל לאורך שנות פעילותו, הגוררת יחס שלילי מובהק כלפיו וכלפי האו”ם באופן כללי.
אם כך, גוטרש נכנס לתפקיד אליו מכוונים מעצם הגדרתו חיצי ביקורת נוקשים (ולא רק מישראל). האם הוא יעמוד בלחץ ויצליח לקדם ולמנף את הארגון ברחבי העולם? לטעמי, עברו של גוטרש עשוי לסייע לו בכך. גוטרש מילא שורה של תפקידי מפתח, דוגמת נשיא פורטוגל, ולפיכך יש לו ניסיון במסגרות פוליטיות המצריכות עבודה רצופה על תדמיתו האישית ותדמית הארגון אותו הוא מייצג. נוסף על כך, ניסיון העבר שלו כראש ה-European Council (אחד הגופים המרכזיים של האיחוד האירופי), וכן כראש נציבות הפליטים של האו”ם (UNHCR), מעידים על יכולתו לנהל ולייצג ברבים את מדיניותם של ארגונים בינלאומיים, ארגונים אשר בבסיסם שואפים לאחד תחתיהם מדינות רבות לפעולה משותפת. הוא עמד בראש נציבות הפליטים בתקופת ההגירה הגדולה ביותר שידע העולם מאז סיום מלחמת העולם השנייה, וכן תרם רבות להסכמה על אמנת ליסבון בתקופת עבודתו באיחוד האירופי. על כן, נראה שלגוטרש יש ניסיון עשיר שיאפשר לו לייצג נאמנה את הגוף האמון, כביכול, על הנעת מדינות כלל העולם לפעילות משותפת לשמירה על שלום ובטחון, זכויות אדם ופיתוח בר קיימא בעולם. האם יש בכך כדי לשנות את היחס הרווח במדינת ישראל כלפי מזכ”ל האו”ם, יהא האדם המחזיק בתפקיד אשר יהא? קשה לנבא זאת, אך אין ספק שהכותרות הראשונות בהן יופיע גוטרש, והציטוטים הראשונים שיפורסמו בכותרות העיתונים, ישפיעו על כך רבות.
בהצלחה.
