בתאריך ה-22 באפריל, כאשר אנו הסבנו סביב שולחן הסדר, ציינו באו"ם את "יום אמא אדמה" (International Mother Earth Day). ביום זה מכיר האו"ם בחשיבותה של המערכת האקולוגית לחיי כולנו על כדור הארץ ולהישרדות המין האנושי. היום מיועד לקידום הרמוניה עם הטבע ושמירה על העולם סביבנו, מתוך הבנה שאין לנו (כרגע) כוכב לכת אחר לחיות בו.
במקרה או שלא במקרה, בתאריך 22 באפריל 2016 נפתח לחתימה הסכם פריז שנולד לאחר פסגת האקלים שהתקיימה בבירת צרפת בחודש דצמבר 2015. ההסכם מוגדר על-ידי ראשי האו"ם כ"נקודת מפנה משמעותית" במאבק העולמי בשינויי האקלים שכן הוא אמור – לראשונה אי-פעם – לכלול התחייבות מפורשת של כל המדינות החתומות לעשות ככל שביכולתן כדי לבלום את ההתחממות הגלובלית לרמה שאינה מסכנת את עתיד כדור הארץ.
בין אם הסכם שכזה ניתן ליישום או לאכיפה או לא (ורוב המבקרים יגידו שלא), יש כאן הצהרה חשובה. ההיסטוריה של המזרח התיכון מעידה כי סכסוכים בין מדינתיים ותוך מדינתיים רבים עלו ויעלו כתוצאה משינויים דרסטיים באקלים. לפי תיאוריה של פרופ' רוני אלנבלום מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מאז המאה ה-10 לספירה פרצו במזרח התיכון משברים פוליטיים, מהומות מזון, גלי הגירה ופליטות ותופעות של רדיפת מיעוטים כתוצאה מבצורות ממושכות, שפל במימי מקורות המים הראשיים ושינויים דרסטיים בטמפרטורות. ניתן לקרוא עוד על מחקריו של פרופ' אלנבלום כאן.
כך, על אף שקצת קשה להסביר את עליית דאע"ש וקריסת המשטרים הטוטליטריים במדינות ערב על-ידי הסתכלות על מזג האוויר, אי אפשר להכחיש כי עליית מחירי המזון הייתה הטריגר לפרוץ מהומות האביב הערבי במצרים, טוניסיה ומקומות אחרים באזורנו. כמו כן, אין עוררין על כך שגלי הפליטים והמהגרים הנוהרים למערב ממדינות מתפתחות מונעים בין היתר בגלל קושי להתקיים במדינותיהם – גם במקרים בהם הם אינם בורחים מרדיפה או מלחמות.
אבל בניגוד להיסטוריה, שינויי האקלים שהובילו למשברים כלכליים ופוליטיים בעת המודרנית נובעים מהתערבות האדם בטבע – זיהום אוויר, קרקע ומים, פליטת גזי חממה, שחיקת הקרקע לטובת בנייה מואצת וכלכלת שפע שמחסלת זנים ביולוגיים בקצב מטריד. הסכם פריז עשוי להיות השלב הראשון בדרך לשינוי תפיסתי אמתי של האנושות. או שלא.
